22.6.1972
חברה טלפנה. דיברה ובכתה. יעצתי לה לבוא אלינו מייד. היא באה. שפכה לפנינו את מרי ליבה. אמרתי לה: כל אימת שהיא מרגישה צורך לדבר, שתבוא מייד אלינו. קיבלנו פרחים מהילדים. כלתי בירכה אותנו בטלפון. לפי דבריה בני הוא שהזכיר לה שהיום יום נישואינו. בתי טלפנה ובירכה. גם החברה שבכתה הביאה פרחים. בני בא בצהריים ובירך אותנו. הוא ישב אצלנו שעה קלה והלך לעבודתו.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה